בית הכנסת הגדול והעתיק בטביליסי
הקהילה היהודית בגיאורגיה, ובעיקר בטביליסי, היא עתיקת יומין. מסורת היא בידי יהודי גיאורגיה, שמוצאם מעשרת השבטים, שהוגלו על ידי ממלכת אשור מישראל במאה השמינית לפני הספירה. הם מסתמכים על כמה שברי פסוקים ושמות במקרא, וכמה רמיזות בדברי חז"ל. בימי הביניים היתה גיאורגיה מרכז יהודי תוסס ומלא חיים, שהוליד מתוכו כמה מן התנועות המשיחיות המעניינות שעברו מן העולם. גם קראים ישבו בגיאורגיה. במאה ה-19 התחילו יהודים גיאורגים לעלות לארץ ישראל, וישבו בעיקר בירושלים. בעיר כמה בתי כנסת קטנים, אבל בית הכנסת המרכזי, הניצב בשכנות הדוקה למסגד המוסלמי ולכנסיה גרוזינית, נבנה רק בשנת 1901, והוא בניין הדור ומכובד המכבד את באיו. בשנת 2002 כמעט התמוטט ברעידת אדמה שפקדה את האזור, אבל מאז עבר שיפוצים, והוא מפואר וזוהר. בכניסה מקדמות את פני הבאים עשרת הדברות ולוח זכרון לנכבדי הקהילה לדורותיהם. חצר גדולה ומרווחת אינה אלא הקדמה לפאר, שכמעט ואין מצפים לו כשנכנסים לאולם התחתון, ועוד יותר כשעולים לקומה השניה, שבה אולם נוסף, מפואר יותר מהתחתון, ועזרת נשים. קצת עצוב שהפאר הזה אינו יכול לכסות על מספר המתפללים המועט שבו, אפילו בחגים.
כתובת
Leselidzes Kucha
ההיסטוריה, המורשת והסודות של אחד מבתי הכנסת המרשימים בקווקז
הקהילה היהודית בגאורגיה היא מן העתיקות בעולם. הנוכחות היהודית באזור המשיכה ברצף כמעט יוצא דופן מאלפיים וחמש מאות שנה, מה שהפך את טביליסי לבית מרכזי שבו התרבות, המנהגים והמסורת של יהודי גאורגיה נשמרו בקנאות. בלב הרובע העתיק של העיר ניצב בית הכנסת הגדול של טביליסי (Great Synagogue of Tbilisi) שנקרא גם בית הכנסת הגורגי, והוא אחד הסמלים הברורים ביותר של ההתיישבות היהודית בגאורגיה ואחד המבנים היפים בעיר כולה. המבנה עצמו הוא לא רק מקום תפילה אלא עדות מוחשית לעושר התרבותי של הקהילה ולכוחה של מסורת שנשמרה לאורך מאות שנים גם ברגעים של עוני, רדיפה או הגירה.
בית הכנסת נבנה בשנת 1901 על ידי יהודים יוצאי העיר אחלציחה, והוא מכונה לעיתים גם בית הכנסת של אחלציחה. הסיבה להקמתו הייתה ברורה כבר בתחילת המאה העשרים: מספר היהודים בטביליסי גדל, והקהילה הייתה זקוקה למבנה גדול, מרשים ויציב שישמש כמרכז דתי וחברתי. הבנייה עצמה הופקדה בידי בעלי מלאכה מקומיים, ועם השנים הפך המבנה למוקד עלייה לרגל עבור יהודים רבים מכל רחבי גאורגיה. רעידת האדמה בשנת 2002 כמעט הביאה לקריסתו, אך שיפוץ מאסיבי ומוקפד השיב לו את הדרו ושימר את סממניו ההיסטוריים, כך שכיום הוא נראה טוב יותר מאי פעם.
ההיסטוריה היהודית בגאורגיה – רקע להבנת חשיבותו של המבנה
כדי להבין את מקומו של בית הכנסת הגדול בתוך ההיסטוריה של טביליסי, צריך להתבונן לרגע במורשת היהודית באזור. המסורת הגאורגית גורסת כי היהודים הגיעו לכאן כבר בגלות אשור במאה השמינית לפני הספירה. עם השנים הם חיו לצד הכנסייה הגאורגית, מוסלמים, ארמנים וקבוצות אתניות נוספות, כשהם שומרים על ייחודם הלשוני והדתי. יהודי גאורגיה פיתחו תרבות עשירה משלהם הכוללת מוזיקה, מאכלים, מנהגים ודיאלקט ייחודי של גאורגית יהודית.
בימי הביניים הפכה גאורגיה למרכז תוסס של תורה וחיים יהודיים. קהילות רבות בעיר כותאיסי, מצחֵתָה, סוחומי וטביליסי בנו בתי כנסת, והמסורת המקומית שילבה קודים של קהילה סגורה יחד עם פתיחות לתרבות הסובבת. במאה ה-19 החלו יהודים רבים לעלות לארץ ישראל – בעיקר לירושלים – מה שהוביל ליצירת קשר עמוק בין יהודי גאורגיה לבין היישוב היהודי בארץ.
האדריכלות המרשימה של בית הכנסת – מה רואים כשנכנסים אליו
למרות שחזית המבנה נראית צנועה יחסית מבחוץ, החוויה האמיתית נחשפת ברגע שנכנסים פנימה. המבקר עובר דרך חצר גדולה ורחבה, שילוב של אבן וחלונות מקושתים שמכינים אותו למה שצפוי לו בפנים. האולם התחתון מציג שילוב מרשים של עבודות גבס עדינות, צבעים חמים ונברשות מסורתיות. ארון הקודש המרכזי עשוי עץ מגולף בעבודת יד, והוא מהווה מוקד חזותי חשוב.
בקומה השנייה נמצא אולם גדול עוד יותר, המשמש כעזרת הנשים וכאולם תפילה נוסף. האולם הזה זוכה לשבחים רבים בזכות עיצובו, גובה התקרה, סוג התאורה והיכולת שלו לארח אירועי קהילה שונים. המבנה שומר על צביון מקורי מלפני יותר ממאה שנה, אך עבר התאמות ושחזור כך שיישאר יציב ופעיל.
חיי הקהילה כיום – מעט מתפללים, הרבה משמעות
כמו קהילות יהודיות רבות ברחבי גאורגיה, גם בטביליסי מספר המתפללים הצטמצם משמעותית בעשורים האחרונים. רוב יהודי גאורגיה עלו לישראל משנות השבעים ואילך, ורבים מהצעירים בוחרים להתגורר בארץ או באירופה. למרות זאת, בית הכנסת נשאר פעיל והוא משמש מרכז דתי וחברתי עבור מי שנותר. בשבתות ובחגים מתקיימות תפילות, ובימי חול המקום פתוח למבקרים.
העדויות ההיסטוריות בשטח – מה אסור לפספס
אחד האלמנטים החשובים ביותר במבנה הוא לוח זיכרון מיוחד בכניסה המנציח את נכבדי הקהילה לדורותיהם. בצדו של הלוח מופיעים עשרת הדיברות בכתב בולט, ציון לשימור המורשת הדתית. בחזית השתמרו כתובות ישנות בכתב עברי ובשוליהן סמלים מקומיים מהתקופה שבה נבנה המבנה.
בפנים ניתן לראות ספרי תורה עתיקים, חלקם בני יותר ממאה שנה. יש גם פריטים שנדדו עם יהודי גאורגיה מהערים אחלציחה וכותאיסי והגיעו בסופו של דבר לטביליסי כחלק מתהליך ריכוז הקהילה.
מה מיוחד בבית הכנסת הזה לעומת בתי כנסת אחרים באזור
מיקום יוצא דופן – המבנה סמוך הן למסגד והן לכנסייה גאורגית עתיקה, מה שמבטא את האופי הרב תרבותי של טביליסי.
אדריכלות דו קומתית – מבנה יוצא דופן בגודלו בהשוואה לבתי הכנסת האחרים בקווקז.
מרכז רוחני לקהילה מצטמצמת – למרות שהקהילה כיום קטנה, בית הכנסת ממשיך להיות המרכז החיוני ביותר עבור יהודי טביליסי.
שיפוץ מוקפד – לאחר רעידת האדמה של 2002, השיפוץ שימר את האותנטיות ושילב פתרונות הנדסיים מודרניים.
מידע שימושי לתכנון ביקור
כתובת: רחוב לסלידזה (Leselidze Street) ברובע היהודי של טביליסי
שעות פעילות: בדרך כלל פתוח כל יום מהבוקר ועד אחר הצהריים המאוחרים. יש לוודא זמני תפילות מראש.
לבוש: ביקור במקום דורש לבוש צנוע. לגברים מומלץ כיסוי ראש.
צילום: אפשרי ברוב האזורים, אך יש לבקש רשות לפני צילום מתפללים.
מי כדאי שיגיע לבקר במקום
הביקור מתאים במיוחד למטיילים המתעניינים בהיסטוריה יהודית, תרבות גאורגית, אדריכלות או דת. גם מי שאינו יהודי עשוי ליהנות מהביקור בזכות העיצוב המרהיב והמורשת הייחודית של המבנה. משפחות, קבוצות מטיילים וחובבי צילום ימצאו כאן עניין רב.
איך מגיעים למקום
המבנה נמצא בלב טביליסי העתיקה לאורך רחוב לסלידזה, סמוך למדרחוב שבין כיכר החירות לאזור המרחצאות. ניתן להגיע אליו ברגל בקלות ממרכז העיר. תחנות המטרו הקרובות הן Liberty Square ו-Avlabari. אפשר גם להשתמש במונית מקומית במחירים נמוכים יחסית.
