בטומי (בתומי) – Batumi

בטומי (בתומי) – Batumi

מיקומה לחוף הים השחור ולרגלי הרי הקווקז, צמחייתה הסובטרופית הססגונית, מעיינות חמים הנובעים בסביבתה, הגן הבוטני העשיר בצמחיה סובטרופית, ולאחרונה הדולפינריום, הפכו את בטומי ליפה שבערי גיאורגיה.
בהשפעת הכיבוש הרוסי והאנגלי, ובשל קרבתה לגבול הטורקי, בתיה של באטומי מתאפיינים בעירוב של סגנונות: קולוניאלי רוסי וקולוניאלי אנגלי. בין לבין משתלבים בה גם אלמנטים ערביים – בתי אבן, קשתות וקמרונות. העיר מחולקת לרחובות שתי וערב, כשהגרעין הקדום מאופיין בבתים צמודי קרקע הבנויים משילוב של עץ ולבנים ונפתחים לתוך חצרות קסומות.

היסטוריה
עוד בשחר ההיסטוריה היטיבו יורדי הים היוונים והרומים לעמוד על יתרונו של הנמל, שהיה עמוק מטבעו, וייסדו בה עיר נמל (מאה שביעית לפנה”ס). כאן עגנה הספינה “ארגו” בה הפליגו הארגונאוטים – הגיבורים המיתולוגיים ממילטוס, דרך הים השחור, כדי להביא את גיזת הזהב מארץ קולכיס. קולכיס שכנה בקצה המזרחי של הים השחור, מדרום להרי קאוקאזוס (קווקז), כשהתיאור מתייחס ככל הנראה לגרוזיה של היום. הרומים כינו אותה בטיס (Bathys) והביזנטים ואטי (Vati), ומכאן מקור השם בטומי. נמלה שימש חוליית קשר עיקרית בין קווקז ובין שאר חלקי הקיסרות.
במאה ה-12 היא סופחה למלכות גיאורגיה על ידי המלכה תמרה. ב-1221 היא נכבשה על ידי טימורלנק האגדי. עם התפוררותה של מלכות גיאורגיה (1483), היא נפלה בחלקם של הטורקים, שעקרו מתוכה כל זכר ושריד לתרבות הביזנטית והגיאורגית. אחריהם באו הרוסים (1878 – 1886), הטורקים (1918) והאנגלים (1918 – 1920).

יהדות באטומי
עם סיפוחה של העיר לרוסיה (1878) נוסדה בה קהילה יהודית שרובה גורשה ב-1889, אך ב-1897 שבה וגדלה ומספר היהודים שחיו בה הגיע לכדי 1,000. בימי זוהרה, לפני עליית יהודיה לארץ, חיו ברובע היהודי כ-3,000 יהודים. אחד מבתי הזיקוק של נפט בבטומי היה שייך לבית רוטשילד ולבעלי הון יהודיים ברוסיה. היום נותרו בה משפחות בודדות המקיימות חיי קהילה צנועים לצד בית כנסת מפואר ובית תמחוי המספק ארוחות בסיסיות ליהודים נזקקים.

סיור בעיר
מזגה הנוח הפך אותה לבית גידול של צומח סובטרופי מלבב, המבשם בריחו את רחובותיה. דקלים וברושים לצד מגנוליות, הרדופים, עצי לימון ותפוז. בהשפעת הרוחות הקרירות הנושבות תדיר מרכס הקווקז, גדלים כאן גם עצי תויה ותאשור. רחובות השתי מתנקזים כולם אל טיילת קסומה הנשענת על רצועת חוף חולי ורך. בתי קפה ומסעדות בנויים לאורכה. בעונת הסתיו היא משמימה משהו, אבל במהלך הקיץ היא שוקקת חיים.
הטיילת מסתיימת בנמל העיר, שבו עוגנות אוניות סוחר המשנעות את כל הסחורות המגיעות בקרונות דרך מסילת הברזל הטראנסקווקזית. הקרונות פורקים בנמלה עצים, מנגן, משי גולמי, פירות, צמר, יין, שטיחים, כותנה וזרעונים המיועדים לעצירת שמן, והאוניות מטעינות את הסחורה ומפליגות עימה לנמלי הים השחור והים התיכון.
מיכליות משנעות את הנפט המזוקק המובא מבאקו לבטומי בשני צינורות שאורכם 895 ק”מ. האחד מזרים נפט מזוקק ישר לנמל, והשני גולמי, לבית הזיקוק שבבטומי. לא רחוק מהנמל שוכן אזור התעשייה ובעלי המלאכה. הוא שוקק חיים ובו מתקנים ספינות, קטרים, קרונות רכבת. בונים בו מכונות, מעבדים טבק ואורזים תה.

שוק בטומי
השוק הססגוני של בטומי ממוקם בצפונה של העיר, מרחק של כ-5 דקות נסיעה מלב העיר. השוק מקורה ובנוי שני מפלסים.

עוד בנושא

חוויה בגאורגיה מתחילה כאן